לפצח את אליטת הבנקאות והעבדות המודרנית: חוב לאומי אינסופי, חילוצי טייקונים ואג'נדה גלובליסטית

אם כן, התחלנו לחבב כאן את הרעיון של מהדורות מיוחדות והפעם:
להבין סוף סוף מה הקטע עם מערכת הכסף כפי שאנו מכירים אותה כיום, כך שבתום סרטון זה, כל אחד מאיתנו יוכל להסביר במילים שלו לאדם אחר.

לרובנו ברור שקפיטליזם זו שיטה שיוצרת שפע רב, כל עוד שומרים שכולם ימלאו באופן הוגן אחר כללי המשחק, אך בעניינים מסוימים, משהו מרגיש כאילו מקשה על העניין עבור שכירים ועצמאים כאחד. אולי הקטע של ה'הוגן' השתבש באחת הקומות שם למעלה.
אז באופן ברור ופשוט ותוך פירוק 'מסכי העשן' המורכבים/משעממים הקשורים לאותו 'מבנה על' או אליטה, שגם אם תפסיד וגם אם תרוויח, היא תרוויח [כי הציבור יאולץ לחלץ 'אחרת המשק יקרוס']: אליטת הפיננסים.

ב-6 חלקים שונים לצורך נוחות:

* כיצד קבוצה של בנקאים מובילים ניסחה בחשאי את הכללים המסדירים את התעשיה של עצמה וגרמה להעברתם כחוק.

* ההיסטוריה של מלחמות, חוב לאומי ובנקים מרכזיים בבעלות פרטית שמלווים למדינה מ'האוויר' בריבית ויוצרים חוב לאומי תופח בהתמדה. חוב שלעולם לא נועד להיסגר.

* גולת הכותרת של היסטוריה זו: הפקת משברים כלכליים המזעזעים את ארה"ב שוב ושוב, ויוצרים צורך בהסדרה קבועה – אותו הם ימהרו למלא בפיתרון שניסחו עבור המערכת הפיננסית החדשה.

* הבנת מבנה מערכת הפיננסים האמריקאית וניגוד העניינים המובנה בתוכה.
היעדים המוצהרים ליציבות כלכלית ומחירים, והתכלית הנראית בפועל, לדאוג לנווט את המערכת על פי צרכי בעלי ההון המשתנים.

* 'הון מעל שלטון': חוסר התלות של המערכת בסוכנות ממשלתית חיצונית ובלי צורך לתת דין וחשבון או לחשוף את תהליכי קבלת ההחלטות.

* משבר 2008 בארה"ב כתיק מקרה: אליטת הבנקאות שגרמה למשבר מקבלת כספי חילוץ של הציבור [לא הלוואה], וביד השניה מלווה אותם בריבית בחזרה לממשל שנמצא בקשיים – עקב כספי החילוץ ששיחרר. כמוכן, חברי 'פדרל ריזרב' הצביעו על אישור הזרמת כספי חילוץ לבנקים וחברות בהם כיהנו כיושבי ראש.

* הקשר בין אליטת הבנקאות לפוליטיקה הגלובליסטית – יצירת המועצה ליחסי חוץ כדרך להשתלט על מערכת מדיניות החוץ של ארה"ב, עם כוונה ליצור ממשל עולמי גלובלי.
הנתונים המדהימים על מספר אנשי סי.אף.אר שכיהנו כמזכירי מדינה/אוצר/מנהלי סי.איי.אי ועוד.

פריטי טריויה מרתקים הקשורים לישראל:

* ב-2010, נחקק חוק בנק ישראל המחליף את החוק הקודם משנות ה50 , במקום לתקן אותו כבדרך כלל.

* החוק מדגיש את עצמאותו של הבנק: "הבנק יהיה עצמאי בבחירת פעולותיו ובהפעלת סמכויותיו לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו" (סעיף 5 לחוק)

* הועדה המוניטרית אינה מוגבלת בהפעלת שיקול הדעת לפי סעיף 3(א)( 2) לתחום יציבות המחירים הנקבעת על ידי הממשלה.

* לנגיד תהא השפעה מכרעת וכמעט בלעדית על החלטות הועדה. הוא הבוחר את המשנה לו, ממנה את "עובד הבנק" ומכריע במקרה של תיקו בהצבעות, כלומר לנגיד מובטח רוב כמעט אוטומטי בהצבעות.

* הועדה רשאית להחליט על דחייה, לתקופה של עד ששה חודשים, של פרסום סיכום דיון מסויים, כולו או חלקו, כאמור בסעיף קטן (א), או של פרסום החלטה על שימוש בכלים אחרים, או של תמצית הנימוקים של החלטה על שיעור ריבית כאמור בסעיף קטן (ב), אם מצאה שהפרסום, באותה עת, עלול לפגוע בתוצאות המדיניות המוניטרית…"

כמו כן, רשאית הועדה שלא לפרסם *בכלל*, "אם הייתה סבורה שהפרסום עלול לפגוע במעמדם של הבנק או של המדינה בחוץ לארץ או בקשריהם עם גופים פיננסיים בחוץ לארץ" (סעיף 18 (ד))

* סעיף 33 (4)):הסעיף מסמיך את הועדה, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי וללא קבלת החלטה בהליך או ברוב מיוחד, לקבוע כי "בנסיבות מיוחדות שבהן קיים, לדעת הועדה, חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה, יהיה הבנק רשאי לבצע פעולות פיננסיות כאמור בסעיף קטן (א)( 3) שיראו לועדה דרושות לשם שמירה על יציבותה של המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה, גם כלפי גופים פיננסים שאינם תאגידים בנקאיים והכל בתנאים שתקבע הועדה…".

[מקור: http://www.economist.co.il/?CategoryID=548&ArticleID=9873]

מקור סרטון:
corbettreport

שתפו עם:


הגלולה האדומה
אודות המחבר
-

התגובה שלכם

נחמד
עצוב
מצחיק
OMG
WTF
WOW

הגיבו עם gif

הגלולה האדומה

הירשמו והתחברו בלחיצת כפתור